close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הריון אחרי גיל 40

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
חניסןתשעז04/04/2017

שאלה:

האם יש מגבלה על הריון אחרי גיל 40? אם אני בגיל 37 ויש לי שלושה ילדים ואני רוצה לחכות כמה שנים, זה בסדר?

תשובה:

אני מאוד שמח על השאלה, מכיוון שלדעתי יש מעט בלבול בענין הזה.

הרבה פעמים נשים בסביבות גיל ה30, שמתלבטות לגבי לידות תכופות, אבל עדיין רוצות להביא עוד ילדים לעולם, שומעות ביטויים כמו "יש לך זמן", אפשר ללדת עד גיל 45, ובימינו אפילו יותר וכו'. זה גם נוגע, מעט, לעניין של נישואין מאוחרים, שבו המחשבה ש"יש זמן" גורמת, לעיתים, לבחור בדחיה של זמן, נניח בשיקול של מי שרוצה ל"עשות תואר" קודם וכדומה.

באופן די טבעי יש גם הבדל בסגנון של העצות בין מי שחיה ב"איזורים פחות דתיים" שבהם זה יותר מקובל לחשוב ולשמוע מהסביבה ש"שיש עוד זמן ולמה להילחץ" למי שחיה באיזורים שבו יש יותר נשים מנוסות שיולדות יותר ילדים (במילים מפורשות- שכונות או ישובים דתיים שבהם יש לידות מאוחרות יותר).

מנסיוני כמשיב על שאלות בתחום במשך הרבה מאוד שנים, זה לא כל כך פשוט.להיכנס להריון אחרי גיל. כל שנה שחולפת מקטינה בצורה מאוד מאוד גדולה את האחוזים והסכויים להריון. עד כמה שאני מבין (זו לא אמירה רפואית, רק זכרון רחוק) מדובר על סיכויים שפוחתים לפחות משני אחוזים אחרי גיל 40 או 40 ומשהו. אני אפילו לא דן בכך שהרופאים "פחות אוהבים" את הפצצת ההרומונים של ההריון בגילאים מתקדמים יותר... אל על עצם הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק אותו. הסיכוי הוא פחות ופחות ככל בעוברים את מחסום גיל ה38 והלאה.

אני חושב שיש הרבה נשים שלא יודעות את זה מספיק ולא לוקחות את זה בחשבון כאשר הן מחליטות "לדחות עוד קצת" הריון שהן רוצות בו בגאמצע שנות ה30. וזה נראה לי מאוד חשוב להפיץ את זה. שוב, מנסיוני כמשיב אני יודע שמי שגרה בישוב דתי ומתייעצת עם חברותיה שומעת את זה, אולם נשים בערים גדולות הרבה פחות ולעיתים קרובות הן שומעות ההיפך. אז חשוב להפיץ ולומר- בגילאים הללו לכל שנה יש משמעות.

בכתבה הבאה מתוארים נתונים של האגודה הישראלית לפוריות לגבי פוריות מעל גיל 40

ויותר מזה- כמי שעונה גם על שאלות בתחומי טהרה וכדומה, חשוב לדעת שאחרי גיל 40 העניינים ממש מסתבכים, יש המון בעיות של חוסר סדירות, של תקופות ארוכות עם "בעיות" וכדומה...

ולכן, העצה שלי שאם את אחרי גיל 35 ואת מתלבטת אם "לדחות קצת", אז לא לדחות, זה יכול לגרום לקשיים אמיתיים.
תשובות נוספות בנושא-
שמירת נגיעה
ישנה מחלוקת בראשונים האם איסור נגיעה הוא מהתורה או לא, לדעת הרמב"ם משמע שזה מהתורה, ואילו לדעות אחרות לא. יש גם הבדל אם מדובר באשה נידה (שאז זה איסור "עריות" לדעת הרמב"ם) או באישה טהורה.
בכל מקרה, מלבד דעה אחת בגמרא שלא נפסק כמוה, לא מדובר ב"חומרה" אלא באיסור דרבנן לפחות, בדיוק כמו המון איסורים אחרים- כמו אכילת עוף בחלב, כמו טלטול בשבת וכמו עוד המון דברים אחרים שאנחנו שומרים ומקפידים.
גם לדעה שזה לא איסור דאורייתא, זו לא חומרה בסגנון של "בדיקת צומת הגידים", או אפילו סירכות בריאה, זה משהו שחכמים אסרו. יש דיון האם זו רק נגיעה של חיבה ומה קורה בנגיעה שאינה של חיבה, אבל נגיעה שעניינה חיבה והבעת קשר,ף בודאי שאינו חומרא.
נגיעה
חכמים הגדירו את כל הגויות כנידות, לפחות מדברי חז"ל (יש עוד כמה איסורים שהם החילו עליהן) ולכן נראה לי פשוט שיש איסור נגיעה.
אם זה עומד מול איסור נגיעה ביהודיה, יש מקום לדיון (נניח עובדת זרה שמטפלת במישהו מול יהודיה), אבל בכללי יש איסור.
הסתכלות במקומות המכוסים
הבעיה שאתה מעלה היא אכן בעיה אצל נשים רבות שמגיעות לגיל הזה. בלי קשר לשאלה, הייתי מציע לכם לבדוק את ההתקן התוך רחמי של באייר לחמש שנים, הוא מונע מחזור לתקופה ארוכה מאוד.

לגבי עצם השאלה, כפי שכתבת נראה בדעת הרמב"ם שמה שאסור להסתכל הזמן הזה הוא מקום התורף, וכן נראה לי בפשטות שניתן להתלבש וכו' ללא בעיה. אני לא חושב שהיא צריכה להסתיר את גופה בזמן התלבשות וכו', מלבד אותו מקום.

לגבי להראות בכוונה תחילה את החלק העליון, זו שאלה שיותר תלויה בכם, כלומר- אני סבור שניתן להתיר זאת על בסיס מזדמן ולא באופן קבוע. אולם אם זה גורם לגירוי חזק מידי מצידך, או יכול להוביל ליחסים של ממש, אז עדיף שלא.
צומת דרכים
ההנחה הטמונה בשאלה שלך היא שכדי להיכנס להריון חייבים לדעת בוודאות שיש לך עבודה. זו אינה הנחה נכונה. כמובן שצריך לדאוג לעתיד הכלכלי של הילד וברור שלא נכנסים להרפתקאות כלכליות לא ברורות, אולם הנושא הכלכלי הוא מטבעו נזיל, לא ניתן לתכנון ולחיזוי. כלומר- נניח שיש לך עבודה מצויינת ותכנסי להריון ואחרי שבוע יקרה משהו ויפטרו אותך מעבודה, מישהו יכול לחזות את זה? ואם פתאום יהיה לך טיפול שיניים בעשרת אלפים שקלים, אז מה יקרה עם ההריון?
כלומר- ענייני כסף הם לא ממש השיקול בשאלה של הריון או לא, אנחנו מאמינים שהכלכלה באה משמיים ולא לפי תכנון האדם. האדם, כמובן, צריך לעשות השתדלות, אבל ענייני ממון ועושר ועוני נגזרים משמיים. אנחנו לא באמת יכולים לתכנן ולדעת מתי ואיך ללדת. מי יודע מה ילד יום בענייני כסף?
ולכן, כל עוד את מרגישה שכרגע המצב טוב ויש סיכוי סביר לרווחה, צריך להיכנס להריון כל עוד אפשר. אף אחד לא מבטיח לנו שמחר יהיה אפשר ואני מכיר לא מעט מקרים שאנשים תכננו וחשבו וניתחו, וכאשר הם רצו את ההריון- הוא לא בא. מקרה אחד אני מכיר ממש מקרוב...
אז, אם את עכשיו מובטלת וקשה לך כלכלית מאוד, תעשי את שיקוליך, אולם אם כרגע יש משהו, ואת לא צופה רעב, צריך להיכנס להריון מהר, כי מי יבטיח מה יהיה מחר... ואם בכל זאת יפטרו אותך או תעזבי, אז בטוח שתוכלי למצוא משהו אחר די מהר...
למה לא ריבוי נשים כמו פעם

השאלה הזו, כמו רבות אחרות, נוגעת להרבה מאוד ולהמון נקודות ביהדות. זה לא רק העניין של שתי נשים או חיים כמו בתנ"ך, אלא כמה וכמה נושאים- החיים בזמן התנ"ך, הגזירות של חז"ל, הרלוונטיות של דברי פוסקים, איך נקבעת הלכה, למה גזירות לא בטלות ועוד...

אתחיל מזה שלפחות בנושא הקושי אני מזדהה... כלומר- אין לי ספק שאורח החיים המודרני מספק אתגרים קשים מאוד לגבר או לאשה הממוצעים, יתכן ויותר מאשר פעם. קשה מאוד לחיות בעול םהמודרני ולשמור על נקיות בתחום הזה. ויש אתגרים חדשים לבקרים. שלעיתים קרובות מתסכלים מאוד... בניגוד לדבריך אני חושב שהם מתסכלים גם נשים, אבל זה ענין קטן.

למרות ההסכמה בנקודה הזו, יש בדבריך לענ"ד אי דיוק היסטורי בשתי נקודות- הראשונה היא שגם בזמן התנ"ך לרוב האנשים היתה אשה אחת. ריבוי נשים היה נדיר. כך לכל הגדולים, מלבד מלכים שהם משהו מיוחד, אבל אברהם, יצחק, משה רבנו, אהרון, יוסף וכו'... חיו עם אשה אחת כל אחד. ריבוי נשים היה מקובל אצל מלכים, אבל לא הרבה יותר מזה. הנקודה השניה היא שרוב הפסקים, דרכי ההתנהגות וכדומה שאנחנו נוהגים לפיהם היום התחילו הרבה הרבה אחרי שהיה חרם דרבינו גרשום. דיני נידה עוצבו בזמן הגמרא, אלף שנים אחרי התנ"ך, ודיני החומרות המרובות של ימינו התחילו מאוחר אפילו יותר... כך שאין קשר בין החומרות לבין זה שהיו מותרות כמה נשים.

היה בכל זאת הבדל גדול בין התנ"ך לימינו, ביחס לשבעה ימי נקיים, אולם גם כאן החומרות שאנחנו נוהגים בהם היו די מקבילות מבחינת הזמנים לאיסור נשיאת שתי נשים.

על פי דברי חכמים (הכוונה כאן היא לחכמי התורה, לא לחז"ל במובן הקלאסי... אם תרצה "לפי דברי הפרושים"), שבאו לידי ביטוי בחרם דרבינו גרשום, יש נזק בנשיאת שתי נשים. האמונה שלנו היא שאיסור מסוג זה שפשט בכל ישראל (ואני יודע שיש מהתימנים שלא נהגו) הרי שפירושו של דבר הסכמה אלוקית למהלך. כאשר עם ישראל מקבל על עצמו גזירה מסוג זה, זה מלמד שהיא עברה את מבחן השפיות של העם והיא נכונה. יתכן ולא בכל המקרים, יתכן ויש חריגים, אבל מבחינה מעשית היא מתאימה ונכונה לכל העם ועצם ההסכמה של העם מלמדת שיש כאן עניין רוחני.
כך היחס לכל גזירות חכמים... העובדה שהן לא בטלות היא בשל כוחן הרוחני המיוחד, בגלל האמונה שהן ביטוי לרצון האלוקי.

לעומת זאת ההסכמה של שבעת ימי נקיים היא לא ממש גזירה אלא קבלה (למרות שיש קבלה של רבי יהודה הנשיא שקדמה לה שמאוד מזכירה אותה...), ובכל זאת, עצם העובדה שהיא התקבלה על כל פוסקי הדורות מלמדת על רוחניותה. ואנחנו מאמינים, בתוך תוכנו, שיש לה גם יתרון הלכתי ורוחני גדול. אנחנו אולי לא רואים אותו במפורש, ולעיתים קרובות מרגישים שהוא מזיק, אולם לא לנו ההחלטה אלא לעם כולו ולבתי הדין.

כך שהתשובה לשאלתך היא כפולה- א) לא הוכח שריבוי נשים פוטר את הבעיות שאתה מעלה, כי למעשה אף פעם לא היה ריבוי נשים כשיטה בישראל.
ב) עצם הגזרה והקבלה של עם ישראל מלמדים שיש כאן גילוי לרצון האלוקי.

טבילה
כמובן שהיא לא צריכה לדחות את הטבילה. אין בזה שום עניין.
מה שצריך זה למצוא אמצעי מניעה אחר, בגדול עדיף לשאול את הרופא, אולם ניתן לשקול שימוש ב"גלולת היום שאחרי" או קצף או שניהם ביחד... גלולות הן בהחלט לא הדרך היחידה ובמעט ייעוץ אתם צריכים למצו אאת האמצעי הנכון ולעשות בו שימוש עד שהגלולות יעבדו.

בכל מקרה, בודאי שאין צורך לדחות את הטבילה.